מה עולה בדעתך כשאומרים אוורור?

‏‏‏תמונה של מאוורר?

חלון פתוח?

מפוח שואף ונושף?

כל אלו הם חלק קטן ממה שאנו מכלילים תחת הכותרת אוורור.

אנו משתמשים באוורור לקבלת אוויר נקי לנשימה. הוכח מזמן שזה לא רק הרגשה טובה אלא גם עניין בריאותי ממדרגה ראשונה.

בוא נדבר על מקומות בהם צריך אוורור דחוף:

• כיתת לימוד, משרדים או אולם גדוש באנשים, אוורור להורדת המחנק.

• מטבח או מפעל עם עבודות "ריחניות" כמו הדבקה, הלחמות, צבע או אמבטיות לטבילת מוצרים. נתקין מנדפים עם ארובות לשחרור הריח.

• תנורים חמים ופולטים עשן, 

• מטווחי ירי סגורים בהם יש עשן מסוכן מאבק שריפה.

• שרפה בתוך מבנה: מחסנים, בתים, אולמות וחנויות, סכנת עשן במקרה שרפה.

• עבודות המעלות אבק כמו ליטוש עץ , שיש ואבן.

• מתקנים להם מסופק גז שעלול לדלוף.

אין ספק שאתם מעלים בדעתכם עוד מקומות בהם דרוש אוורור – אוויר לנשימה הוא צורך.

על מה בעצם אנחנו מדברים כאן?

תשובה: על הוצאת אוויר עם מזהמים והכנסת אוויר נקי. זה הכול.

זה הכול?

לא פשוט כל כך. נשאלת השאלה כמה אוויר?

אנו מודדים כמויות\ספיקות אוויר ביחידות של נפח אוויר העוברות בחלל המדובר במשך זמן נתון. בשיטה המטרית הנהוגה באירופה ובאסיה אנו מודדים ביחידות של מטר מעוקב בשעה (מק"ש) או מטר מעוקב בשנייה, לפי נוחות המשתמש.

כל זה עדין לא עונה על השאלה כמה אוויר צריך, איך מחליטים?

לצורך עניין זה הוגדרו תקנים, בוצעו ניסיונות, ונקבעו כללים מחייבים. הבעיה היא שרשויות שונות קבעו את הכללים לחללים = חדרים שונים ללא קשר ביניהן.

כמויות האוויר נקבעו לפי גודל החלל אותו מאווררים ולפי מה שקורה באותו חלל.

השיטה המקובלת היא להגדיר מספר החלפות אוויר בחלל נתון במשך שעה אחת.

דוגמה: יש לנו כיתת לימוד בנפח (גובהXאורךXרוחב) של 60 מטר מעוקב. משרד החינוך קבע שיש ליצור בכיתה 4 החלפות אוויר בשעה מינימום. מכאן מתקבל חישוב פשוט:

4X 60 = 240 מק"ש, זו צריכה להיות ספיקת האוויר דרך כיתה זו.

האוויר לא "יתחסר" או "יצטבר" בכיתה.

יש לנו דרכים רבות ליצירת זרימת אוויר זו = האוורור, אך זה נושא למאמר אחר.

*בכל תכנון של החלפות אוויר יש לקחת בחשבון את מסלול האוויר כך שזרימת האוויר תשרת את כל החלל או תשרת אזור מסוים שחשוב לנו.

דוגמה של טעות נפוצה - הכנסת אוויר והוצאתו משני פתחים סמוכים. עלול להיווצר "קצר אוויר", הווה אומר מה שיכנס יצא מיד ללא השפעה על החלל כולו.  

בחקירה שעשינו גיבשנו דרישות החלפות אוויר מינימליות הנדרשות על ידי רשויות שונות. 

להלן מספר דרישות להחלפות אוויר:

1. מכבי אש – פינוי עשן מחללים בהם שוהים אנשים:

א. כללית הדרישה היא 6 עד 8 החלפות אוויר בשעה. (להלן אשתמש ב"החלפות").

ב. אנו מתכננים תמיד לפי 10 החלפות לביטחון. תמיד יש הפתעות.

2. גז טבעי במקרה דליפה – לאחר לימוד תקן בריטי IGEM/SR/25 לנושא דליפות גז טבעי הוחלט במכון התקנים שיש צורך ביצירת 6 החלפות לפחות, בתנאי שהאוויר יזרום על נקודות הדליפה האפשריות לפי התקן הנ"ל. נתון זה נכון גם למקרה בו אנו בונים שחרור אוויר פסיבי , ללא אילוץ מכני.

3. מטווח ירי סגור – קצין מטווחים ראשי, משטרת ישראל – 60 החלפות.

4. כיתות לימוד- משרד החינוך – 4 החלפות אוויר או 40 מק"ש לאדם בחדר, לפי מה שיותר.

5. חדרי שירותים- מה שמקובל כיום למקלחות ובתי שימוש הוא 10 החלפות. ניתן לחליפין להסתפק גם בפתיחת חלון או פתח חיצוני בשטח 2% עד 3% משטח החדר.

6. אולם אירועים – משרד הבריאות- 3 החלפות.

7. חדר אוכל – משרד הבריאות- 3.

8. חדר הלבשה – משרד הבריאות- 3.

9. מחסן תוצרת יבשה או מזון יבש – משרד הבריאות – 4 רגיל, 6 למזון.

10. חדר צביעה בריסוס – המכון לבטיחות וגהות – משרד העבודה- 200 עד 700 החלפות. תלוי במצב בחדר.

11. סככה שעובדים בה – 12 עד 25 החלפות.

12. חדרי מעבדות – משרד הבריאות – 6

13. חניונים תת קרקעיים – 8. במאמרים שונים מוזכרים מספרים שונים מ 4 עד 12.

14. מטבח מקצועי – משרד הבריאות – 25 עד 70 החלפות. במידה ורוצים למזג לנוחיות העובדים קיימים פתרונות מיוחדים.

15. משרדים ללא חלונות חיצוניים – 3 החלפות או לפחות 36 מק"ש לאדם. כאן יש גם דרישה ליצירת מהירות אוויר מינימלית של 0.5 מ'\שנייה על פני העובדים.

16. חללים מאוישים ללא מיזוג אוויר – 8.

17. חללי עבודה שאינם מאוישים:

א. חדרי ציוד חשמלי – לוחות חשמל: 8 

ב. חדר ציוד מכני ללא קיטור: 8

ג. חדר עם קיטור: 8  

18. חלל בו מרתכים באלקטרודה מכל סוג שהו או מלחימים בלהבה - 75 לפי מחקרים 

       מארה"ב 4 חוקרים שכתבו מאמר בנושא